כמה מכוניות נמסרו מתחילת השנה, אילו דגמים הם הנמכרים ביותר, כמה מהם חשמליים והאם ההתחזקות הסינית צפויה לסכן את היבואנים הגדולים בעתיד? כל התשובות בכתבה הבאה
אורן הדר
מתחילת השנה נמסרו 90,498 מכוניות חדשות לנהגים בישראל, המייצגים ירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד; הנתונים מתייחסים לדיווחי רישוי רכב חדש מסוכנויות, קניית רכב מליסינג ועוד.
ואולם, בעוד שהרכבים בעלי מנוע הבעירה הפנימית כמו גם אלו ההיברידיים מוסיפים להיחלש, שנת 2022 מסתמנת כזו הטובה ביותר עד כה למכוניות חשמליות בישראל. נתוני המכירות מראים צמיחה מסחררת: מתחילת השנה ועד סוף מרץ נמכרו בישראל 4,625 חשמליות, לעומת פחות מאלף ברבעון המקביל אשתקד – צמיחה של כ-400%. פילוח טבלת המכירות מציג תמונה מעניינת למדי המעידה על הזדמנויות לשינויים בלתי צפויים בשוק הרכב המקומי.
מהם אם כן הדגמים המובילים והנמכרים ביותר בישראל ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, כמה מהם חשמליים ומה צופן העתיד? הנתונים לפניכם.
הטבלה לא משקרת
את טבלת המכירות מובילה יונדאי עם 18,402 מסירות, המהוות צמיחה של 16% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2021. במקום השני ניצבת אחותה הקוריאנית קיה, עם 12,346 מסירות וצמיחה של כ-7% ואחריהן – טויוטה, בפער זעום עם 12,327 מסירות וצמיחה זניחה של אחוז בודד. במקום הרביעי ניצבת מאזדה (5,566 מסירות) ואחריה סקודה (4,234), כששתיהן רשמו ירידה מורגשת במסירות.
את קטגוריית העירוניות הקטנות המשיכה להוביל הקיה פיקנטו, עם 5,327 מסירות – פער אדיר ביחס למיצובישי ספייס סטאר (1,680 מסירות) והיונדאי i10 (עם 657). את קטגוריית הסופר מיני הובילה המאזדה 2, עם 2,380 מסירות – פער גדול מאוד מול היונדאי i20 שבמקום השני (878 מסירות) והטויוטה יאריס (870). לפי הערכות, הפער נובע מחוסרי מלאי אצל המתחרות, מצב שצפוי להשתנות עד הרבעון השלישי ולחמם את הקרב בקטגוריה. אחרי השלישיה הראשונה, ניצבות שתי שחקניות אירופיות – האיביזה של סיאט וה-C3 של סיטרואן, עם 837 ו-492 מסירות בהתאמה. קטגוריית המשפחתיות נשלטת בידי היונדאי איוניק שהיא המכונית הנמכרת ביותר בישראל ברבעון החולף עם לא פחות מ-5,471 מסירות. זאת הודות לשילוב בין מחיר נגיש, אבזור עשיר ושלל הזדמנויות לרכישת רכב, מימון ושוק יד שנייה עצום ומבטיח. מחליפתה של האיוניק, היונדאי אלנטרה ההיברידית, החלה כבר לבסס את מעמדה עם 2,164 רכבים שנמסרו רק ברבעון החולף.
בסך הכל, דומה טבלת המכירות לשנים קודמות. הירידה המתמשכת נובעת ממחסור בדגמים פופולריים, שמקורו בפערי מלאי שבבים ומערכות במכלולי הייצור. בחודשים האחרונים הוחרפו הקשיים על רקע המלחמה באירופה והשפעתה על זמינות חומרי גלם, מגבלות סחר, תובלה ימית ועוד. אבל השינויים הגדולים נמצאים בקטגוריית המכוניות החשמליות, שאף מעידים על כיוון מעניין מאוד אליו הולכים יד ביד שוק הרכב והצרכן הישראלי.
ההפתעה החשמלית שבמקום השני
את המכירות בקטגוריית הרכב החשמלי מובילה טסלה האמריקאית שמסרה 1,454 מכוניות – בדגש על הטסלה 3 המפוארת והמרווחת, בעלת טווח נסיעה הנע בין 490 ל-614 ק”מ בדגם בעל סוללות מוגדלות. התמונה דומה גם בשוק הבית של החברה: נתוני המכירות ברבעון הראשון המגיעים אלינו מארה”ב מציגים צמיחה של 5% להיקף של כ-75% משוק החשמליות החדשות שנמסרו כאשר רוב הדגמים שנמכרו היו טסלה 3 וטסלה Y. טסלה היא יצרנית נישה הפונה לקהל בעל אמצעים, והפכה לטרנד פופולרי בקרב אנשי הייטק בארץ ובעולם.
אך כאן מסתיימות נקודות הדמיון בין ישראל וארה”ב: את המקום השני בארץ מחזיקה ג’ילי הסינית, שמכרה 751 יחידות מדגם הג’יאומטרי C שלה – רכב פנאי/שטח קטן שהושק רק לפני כשנה. לג’יאומטרי C טווח נסיעה של 350 עד 460 ק”מ בין טעינות, אבזור בטיחות עשיר ביותר ותג מחיר נמוך בכמאה אלף שקל משל הטסלה הזולה ביותר בארץ. בניגוד לטסלה, ישראלי הרוכש ג’יאומטרי C ככל הנראה עושה זאת ממקום של צרכנות נבונה כשיקול מוביל – ומנסה להבטיח חיסכון מתמשך בהוצאות דלק שכן בעיני רבים, רכישת רכב חשמלי היא צעד מתבקש לאור משבר האנרגיה העולמי והשפעת המלחמה באוקראינה על מחירי הנפט.
במקום השלישי ניצבת הגרסה החשמלית של היונדאי איוניק 5, שמכרה 658 מכוניות. האיוניק 5 הוא רכב פנאי/שטח קטן נוסף המתמקם בין טסלה וג’ילי ברמת המחיר. גם לו אבזור בטיחות נרחב, בתוספת שלל מסכים וסביבת נהג מתקדמת מאוד. טווח הנסיעה עומד על 480 ק”מ ונע אף הוא בין זה של הטסלה והגיאומטרי סי, ונראה שהאיוניק ממוצבת כבחירה חסכונית בעבור מי שמחפש מכונית חשמלית פונקציונלית יותר מהטסלה, גם במחיר של ביצועי כביש ומרחב פנימי.
את המקום הרביעי תופסת כניסה ייחודית נוספת: חברת Seres הסינית, עם הדגם Seres 3 – רכב פנאי/שטח קטן בעל טווח נסיעה של 300 ק”מ ומחיר מעט יקר משל הג’יאומטרי C. סביבת הנהג שלו מתאפיינת בחומרים איכותיים ויש לו גם ביצועי שבילים מפתיעים ביחס לקטגוריה. 258 מכוניות נמסרו ברבעון החולף, נתון מפתיע בהתחשב בכך ש-Seres לא השיקה קמפיין גדול ומוכרת בארץ רק כשנה. את החמישייה הראשונה סוגר דגם נוסף של יונדאי – קונה EV, הגרסה החשמלית של הקרוסאובר הפופולרי, עם 244 יחידות.
האירופיות יחכו בחוץ
החמישייה השנייה בטבלת המכירות מדגישה אפילו יותר את התחזקות המותגים החדשים על פני יצרניות ותיקות. כך למשל, תמצאו בה שני מותגים אירופיים בלבד. במקום השישי ניצבת מרצדס עם ה-EQA, רכב פנאי/שטח יוקרתי המבוסס על שלדת ה-GLA של החברה. טווח נסיעתו עומד על 414 ק”מ ורמת המחיר דומה לשל טסלה ואף יקרה יותר, ברמות האבזור הגבוהות. החברה מכרה 187 יחידות, מספר מרשים למדי בהתחשב בקטגוריה ובתחרות.
במקום השביעי נמצאת הפיאט 500e – דגם חשמלי למכונית המיני הפופולרית המגיע לטווח של 190 עד 320 ק”מ, תלוי בדגם, שהצליחה למכור 167 מכוניות. מכונית זו אמנם זולה יותר מהדגם של ג’ילי ואמורה למשוך נהגים רבים בשל פוטנציאל החיסכון שלה אך עם זאת, לא הצליחה לכבוש את הלב הישראלי עקב היותה קטנה מדי עבור משפחות רבות, ופחות פונקציונלית.
שאר החברות בטבלה מכרו פחות מ-100 יחידות כל אחת; במקומות השמיני והתשיעי תפגשו את הסקייוול ET5 והאייווייס U5 – שתי מכוניות פנאי/שטח קטנות מתוצרת סין אשר בדומה לג’יאומטרי סי, מצוידות שתיהן בחיישנים מתקדמים ומערכות בטיחות נרחבות. את העשירייה סוגרת הגרסה החשמלית של הקיה נירו, בעלת טווח נאה של יותר מ-450 ק”מ. מהטבלה נעדרו הפעם כמה שמות בולטים ובראשם ה-ZS EV של MG שחווה עיכובי אספקה מורגשים, והרנו זואי והניסאן ליף הפופולריות, שלא נמכרות עוד.
טבלת המכירות ברבעון החולף מלמדת כי השוק הישראלי רעב למכוניות חשמליות. יתכן ואם ברשות המותגים הגדולים היו יותר יחידות זמינות, הם היו מצליחים להתברג גבוה יותר בטבלה. אך בעיות אספקת שבבים ופערי ההיצע שאפיינו את שנות הקורונה הראשונות עדיין פוגעות ביצרניות הרכב הגדולות ומקשות עליהן לענות על הביקוש בשווקים רבים, גם בזה הישראלי.
נראה שההחלטה האסטרטגית היא לקדם דגמי יוקרה עתירי ביצועים ולא דגמי ביניים הפונים לקהלים רחבים יותר, אולי במטרה לצמצם תחרות מול הדגמים ההיברידיים ומכוניות הבנזין של כל מותג גדול. הערכה זו מתחזקת כשמסתכלים על היצע המכירות של המותגים ששולטים בטבלה: טסלה מוכרת בישראל רק שני דגמים בזמינות מלאה, ג’ילי מוכרת רק דגם אחד וגם ליונדאי הגדולה יש שלושה דגמים חשמליים בלבד בארץ. ליצרניות האירופיות, למשל, יש דגמים חשמליים שפשוט אינם מיובאים ארצה או כאלו המוקצים לישראל במספרים נמוכים מאוד.
לסיכום, התנופה החשמלית לא עוצרת ונראה שאנו בדרך לשנת שיא: בסוף שנת 2021 נחצה רף 10,000 החשמליות שנמסרו, ולא מן הנמנע שהשנה יוכפל המספר. פתיחותו של הנהג הישראל למכוניות חשמליות היא ברורה ומורגשת ואינו פוסל מותגים פחות מוכרים – מה ששובר במידה רבה את תפיסתו כצרכן ריטואליסטי, הנוהג לחזק יבואנים ותיקים גם במחיר של פספוס הזדמנויות משתלמות.