לקראת יום האישה ראיינתי ארבע נשים מיוחדות, פורצות דרך מוכשרות ומקצועיות שעובדות בתחום הרכב והמוטוריקה. שתיים מכונאיות ושתיים מתחום הרכיבות ונסיעות השטח. היה סופר מעניין ובעיקר מעורר השראה.
עולם הרכב הוא עולם שכולו גברים, אנחנו הולכות למוסך וכולם גברים, רוצות לקנות רכב – כולם גברים, מזמינות גרר או קונות צמיגים וכולם כולם גברים 🙂
אז לרגל יום האישה יצאתי בפרוייקט קטן – לחפש נשים שעובדות בתחום הרכב ולשוחח איתן על הנושא, למה לדעתן אין הרבה נשים שעובדות בתחום הרכב, איך הן הגיעו לעסוק בתחום הזה וסתם לשמוע קצת על העבודה שלהן ואיך זה מרגיש להיות לפעמים אישה יחידה בתחום כל כך גברי.
האישה הראשונה שראיינתי היא סיגל שטיימן – בעלת מוסך לתיקון לוחות שעונים בתל-באביב.
קצת רקע על סיגל: בת 48, נשואה ואמא לארבעה ילדים.
איפה את עובדת?
עובדת מגיל 20 במוסך שאותו הקים אבי במאי 1958.
ספרי לנו איך זה התחיל?
תמיד אהבתי מכוניות, והסתובבתי כילדה במוסך של אבא.
למדתי בתיכון במגמת אלקטרוניקה– מחשבים, ובצבא הייתי טכנאית קשר בשייטת 13 בחיל הים.
מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?
אני אוהבת מאד את העבודה שלי במוסך, במיוחד תיקון לוחות השעונים של מכוניות אספנות. אני מתקנת אותם גם מבחינה מכנית, וגם מבחינה אסטטית, צובעת את המחוג, משפרת את הסקלה ובונה תאורה טובה יותר ללוח וכו’
סיגל גם חברת מועדון החמש – מועדון הרכב הקלאסי והאספנות בישראל, וכן מנהלת את קבוצת הפייסבוק של המועדון. מידי שישי אחה“צ אני משתתפת במפגשים ואירועים של המועדון ולפעמים הילדים אף מצטרפים אלי. לפני כחודש וחצי מכרתי את רכב האספנות הראשון שלי – קרייזלר ניו יורקר 1977, וכרגע מחפשת רכב אמריקאי גדול אחר.
למה לדעתך אין הרבה נשים בתחום?
אין הרבה נשים בתחום הרכב, לדעתי, בגלל חינוך מגדרי ותדמית.
את מקבלת לפעמים תגובות מיוחדות על העבודה שלך?
אנשים או לקוחות ששומעים שאני זו שמתקנת את לוחות השעונים, מתלהבים ומפרגנים ושואלים שאלות.
במהלך עבודתי, יצא לי להיתקל בכלי רכב עתיקים מאד, ואף טיפלתי בלוח שעונים של רכב משנת 1929. להחזיק פריט עתיק כל כך, ולתקן אותו, מאתגר מאד.
לסיום אומרת סיגל: “אני מקווה שעם השנים יצטרפו עוד נשים ויעבדו בתחום הרכב, זה תחום גדול מאד, ועם אתגרים. ואני בטוחה שיש עוד בנות שאוהבות את תחום הרכב, אבל בגלל התדמית, לא עושות עם זה כלום”
האתר של סיגל: אווו ספידומטר המוסך נמצא בכתובת: בית אלפא 4 תל-אביב 03-5616880
תכירו את רוני שטרנגלס בת 47 נשואה לאמנון ואמא לניב (19) דני (16.5) וינאי (10), גרה ביישוב נעלה.
ספרי קצת איך הגעת להיות מנהלת מוסך
את רדיאטור מודיעין הקמנו אני ואמנון באפריל 1996 כשעוד היינו חברים ולאחר שנה התחתנו אני באה מתחום המכירות, עבודתי האחרונה הייתה בחברת יופיטר העוסקת במחשבי מקינטוש וציוד היקפי.
כשעזבתי את עבודתי הקודמת אף אחד לא האמין שאני הולכת להקים מוסך באזור חדש ובתולי, בתחילת דרכנו עבדנו עם 50 מוסכים וכל היום הייתי על ההגה להביא ולהחזיר רדיאטורים, לאחר מספר שנם צמצמנו את היקף העבודה מול מוסכים אחרים ועבדנו יותר עם לקוחות פרטיים ואז הוספנו התמחות גם במערכות פליטה לרכב.
תמיד קראתי את השוק ואת המצב והבנתי שכדי שהעסק יתפתח ויתקדם צריך לעשות שינויים ולהכניס עוד תחומים, יחד עם התחביב של אמנון בעלי הגיע ההתמחות שלי ברכבי שטח. אמנון בנה שני כלי רכב לתחרויות ג’יפים שבו הוא התחרה וכל המשפחה הייתה מעורבת ופעילה. עם הזמן הוספנו לעסק התמחות בהתקנות ווי גרירה לכל סוגי הרכבים ושדרוג והכנה של ג’יפים לשטח. בעצם היום אני אחראית על כל התחומים מהשיחה הראשונה ועד סגירת עסקה. אמנון כמובן אחראי על הביצוע.
בעצם היום ההתמחות והשליטה הכי טובה שלי בעסק היא התאמה לשדרוגים לרכבי שטח 4X4, הגבהות, מיגונים, פגושי ברזל, כננות, גגונים ווי גרירה ועוד…אני אחראית על האתר והפייסבוק שלנו ומעדכנת כל הזמן.
עיקר התגובות של הלקוחות כשאני עונה לטלפון “תעבירי אותי למישהו מקצועי שמבין” , “אה רוני זו בת”, “את מבינה יותר ממני” “איזו הפתעה אשה שמייעצת לי, מגניב”
האתר של רוני “רדיאטור מודיעין” אזור התעשיה שילת 08-9765601
אישה נוספת מדהימה ומעוררת השראה שראיינתי היא רונית קדם – אופנוענית שטח ומנהלת מכירות בבית ספר להדרכות רכיבת שטח.
ספרי לי מאיזה רקע את מגיעה?
עד לא מזמן הייתי רונית גננת ומנהלת פעוטון קטנטנים בכפר טרומן.
היום אני עובדת בסדנת האלופים, בית ספר להדרכות רכיבת שטח, מוסך וסוכנות של חברת KTM. התפקיד שלי מכירות בתחום דו גלגלי.
למה עזבת את העבודה שלך?
עזבתי את תחום החינוך בעקבות האהבה שלי לתחום רכיבת שטח…התחלתי לרכב שטח לפני שנתיים והיום אני מכורה…נהנת לעסוק בתחביב שלי שהפך למקצוע.
מה הכי מרגש אותך בעבודה?
מרגש אותי לחוות עם הרוכבים את ההתרגשות בכל יציאה לשטח והשפה המשותפת שמחברת בין קהילת הרוכבים.
למה לדעתך אין הרבה נשים בתחום הזה?
מכיוון שרכיבת שטח הוא תחום גברי מעט נשים מעיזות לקחת חלק. הייתי שמחה עם בנותיי יכנסו לתחום ויהנו כמוני.
הבת הקטנה שלי החלה להתעניין ושוקלת לקנות לה אופנוע בקרובעוד משהו מעניין שתרצי לספר לנו:
הגברים חשים נוחות לעשות איתי עסקים משום שאני משדרת מקצועיות ואמינות.
צפו ברונית האופנוענית בזמן פעולה. נכון שהיא מדהימה?
אחרונה חביבה היא חגית זיידנר דוד בת 48 ממושב טל שחר, מארגנת ופעילה בתחום הנסיעות בשטח, מעבירה הדרכות נהיגת שטח ומפיקה אירועי נסיעות שטח.
איך הגעת לעסוק בתחום?
הגעתי לעבודה בתחום הנהיגת שטח לפני 16 שנים, מסע שטח נשי בתורכיה שינה לי את החיים.
חזרתי ממנו וידעתי שבזה אני רוצה להתעסק.
למה לדעתך אין הרבה נשים בתחום הזה?
לדעתי אין הרבה נשים בתחום בגלל שאנחנו המין הנשי לא מאמינות בעצמנו בכל מה שקשור לתחום הטכני. ולא בגלל המין הגברי. אני נמצאת במהלך העבודה שלי בסביבה גברית ותמיד יש פרגון מלא.
היית רוצה שהבת שלך תהיה גם בתחום?
ברור שארצה שהילדה שלי תמשיך באותו תחום. מלידה היא איתי בעבודה ובטיולי שטח. עוזרת לי בכל מה שאפשר.
היא בת 9 וכבר יודעת להבריג, לנסר, לחתוך בסכין גילוף, לבקע עצים…
כשהיא ביקשה לרכב על אופנוע שטח, במקום להגיב בזעזוע אני מגיבה באהבה גדולה וברור שאתן לה ללמוד לרכב.
אני מגדלת אותה לכך שהיא מבינה ותבין בעתיד שאישה אם היא רוצה היא יכולה להיות טכנית וזה בסדר גמור.
עוד משהו שחשוב לחגית להוסיף: “אני לא עושה את מה שאני עושה ממקום/מחאה פמניסטית. להיפך, אני עושה את מה שאני עושה בדרך נשית לגמרי. מאמינה שאני לא יכולה לעשות כמו גברים בדיוק. יש מקומות שאני אומרת כאן אני לא יכולה וצריכה עזרה גברית. ולא מתביישת או נבוכה לעשות זאת”
לפרטים נוספים על היוזמות של חגית: “בוקר בהרים” “מסע גרוטאלי” “מפזרת אבק מהשגרה”